קרוכמלניק נ' שגריר מערכות בע"מ

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, ביום 21.9.08 הזמין התובע שירות גרירה מהנתבעת, במסגרת ביטוח רכבו.

לטענת התובע, הרכב עמד בירידה חדה, נהג ניידת השירות העמיד את הגרר לפני הרכב, נכנס לרכב ונהג בו על מנת להעלותו על הגרר, ותוך כדי כך פגע הרכב בעוצמה בברזלי הגרר ונגרמו לו נזקים המפורטים בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

2.התובע דורש סכום של 17,705 ₪ המורכב כדלקמן:

8,116 ₪ - נזק ישיר על פי חוות דעת השמאי;

889 ₪ - שכר טרחת השמאי;

4,400 ₪ - ירידת ערך;

3,000 ₪ - ירידת ערך מסחרית;

1,300 ₪ - הוצאות משפט ועדים.

3.הואיל והנתבעת נעזרה לצורך מתן השירות לתובע בקבלן משנה, גרר אתגר (להלן – צד ג') – נשלחה על ידה הודעה לצד ג'.

4.בכתב הגנתו טוען צד ג', כי בניגוד לטענת התובע, שהיה נוכח בעת ביצוע הגרירה, הרכב הוצא בדחיפה לכיוון ארגז הגרר עד ל"סקטים" של הגרר ולא בנהיגה, שכן היתה תקלה ברדיאטור ולא ניתן היה להתניע את הרכב.

צד ג' מודה כי נגרם שפשוף קל של הרכב בעת העלאתו על הגרר, אך טוען כי הדבר נבע מכך שמגן הרכב היה פגוע ולא מחובר כיאות אלא תפוס בברגי פח נמוך יותר מהגובה הרגיל של הרכב, והוסבר לתובע כי במצב זה יהיה שפשוף מסוים בעת העלאת הרכב על הגרר.

צד ג' מכחיש כי הנזק הנטען נגרם כתוצאה מהגרירה, וטוען כי מדובר ברכב שהיה פגוע קודם לגרירה.

5.בדיון שהתקיים בפניי חזר צד ג', מר יצחק בורקן, על טענותיו בכתב ההגנה וטען כי מהתמונות עולה ש:

"מדובר בתאונה שהרכב קיבל מכה מאיזה שהוא גוש אבן מלמטה ולא כתוצאה מהגרירה. לגרר יש משטח שעולה בזווית של 3 מעלות כך שהנזק לא יכול היה להיגרם"

(פרוטוקול עמ' 2 שורות 28 – 30).

6.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובתמונות, הגעתי למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.

ראיתי להעדיף את גירסת צד ג', לפיה הרכב עלה על הגרר בדחיפה, על פני גירסת התובע לפיה צד ג' נכנס לרכב והעלה אותו על הגרר בנהיגה, וזאת לאור העובדה שאין מחלוקת כי הרדיאטור של הרכב היה פגוע וכנראה לשם כך הוזמן מלכתחילה שירות הגרירה.

כמו כן, ראיתי לקבל את הסברי צד ג' לפיהם אין אפשרות טכנית לגרימת נזק המתואר על ידי התובע בעת העלאת הרכב על הגרר, מעבר לשפשוף שמקורו במגן הרכב, שלא היה מחובר כיאות, ועל כך אין לתובע להלין אלא על עצמו.

7.זאת ועוד, אם אכן היתה מכה כה משמעותית כפי שטוען התובע (פרוטוקול עמ' 2 שורות 20 – 23) – לא ברור מדוע העדיף התובע להביא את הרכב תחילה לחשמלאי, אשר אינו מטפל בשילדה, במקום לגרור את הרכב ישירות למוסך שבו יבוצעו כל התיקונים.